Hello

תכנית אב לישראל בשנות האלפיים

תכנית האב שלפנינו רואה את ירוחם כמקום של איכות ומצויינות, מקור גאוה לתושביו ואבן שואבת לאוכלוסייה המבקשת להצטרף אליו. יישוב בעל מערכת חינוך טובה, תחושת קהילה ובית, חברה מגוונת ותומכת, ומקום בעל זיקה לסביבה ולנוף הנשקפים אליו.

 

תקווה זו, אינה משוללת יסוד. ירוחם הצמיחה בשנים האחרונות כוחות פנימיים וכוחות אשר הצטרפו אליה מבחוץ, ואשר סחפו את היישוב לדרכים חדשות. בני המקום ומצטרפים חדשים המשלבים ערכים ומעש, קבוצות אשר הציבו את ירוחם במרכז חייהן, והן מעורות – כל אחת בדרכה - בהווית המקום, ומסייעות לקידומו. הכח האנושי והאוירה הקהילתית הם המפתח להצלחת ישום התכנית.

יתרונותיו הסגוליים של היישוב יהיו על-פי תפישה זו בתחום התרבותי-חברתי; במערכת חינוך איכותית, בתרבות, יוצרת ומתחדשת המיתרגמת ומעורבת בחיים המודרניים, ובחברה מגוונת ובעלת אחריות וערבות הדדית.

אנו רואים את הקשר בין החברה והתרבות הצומחים בירוחם, ובין המקום, הסביבה, הנוף והדימוי המקומי, כחיוני ומהותי ביצירת המכלול. סגולותיו של המקום, העטוף במרחב מדברי, מרוחק מן ההוויה הסואנת של מרכז הארץ ואפילו של המרכז המטרופוליני בבאר- שבע, והתמזגותו הנכונה עם נופי המדבר, כל אלה מקנות לו ייחוד ואיכות.

תפקידה של תכנית הוא לכאורה הסדרה וייעוד שימושי קרקע במרחב. אנו מבקשים לא להסתפק בכך. התכנית על פי הצעתנו תטמיע את תמונת העתיד האמורה ותראה עצמה ככלי למימושה. התכנית תקצה שטחים מתאימים במקומות הראויים לתיפקודים הנדרשים להתפתחותה של ירוחם, ובהם מערכת חינוך, תרבות והשכלה, מגורים מרווחים בקנה מידה גדול, התחדשות של הרקמה הבנויה הקיימת, מערך דרכים ותשתיות, העונים אחר דרישותיו של יישוב מתחדש ומתפתח, דגש מיוחד ניתן לטיפוח הסביבתי, אשר יקנה לירוחם דימוי של נווה ירוק ופורח במדבר, ולחיזוק הקשר והפניית מבטיה של ירוחם לאוצרות הטבע - ממזרח – המכתש הגדול, וממערב – פארק ירוחם ושמורות הטבע, כמפתח לפיתוח תיירות מדברית ביישוב ובסביבתו.

תכנית לירוחם אשר לא תשים לנגד עיניה את מצבו המיוחד של המקום, רבגוניותה של אוכלוסייתו, התמורה החינוכית-חברתית העוברת על היישוב בשנים האחרונות, ואת ההזדמנות הגדולה הניצבת בפנינו לא תשיג את מטרתה, גם אם תהיה ערוכה וסדורה לכל פרטיה ודקדוקיה. התכנית שלפנינו אמורה לרתום את כליה להגשמת ההזדמנות, הפוטנציאל והתקווה הגדולים הטמונים בירוחם.

Screenshot 2022-05-02 190454.png

תכנית האב שלפנינו רואה את ירוחם כמקום של איכות ומצויינות, מקור גאוה לתושביו ואבן שואבת לאוכלוסייה המבקשת להצטרף אליו. יישוב בעל מערכת חינוך טובה, תחושת קהילה ובית, חברה מגוונת ותומכת, ומקום בעל זיקה לסביבה ולנוף הנשקפים אליו.

 

תקווה זו, אינה משוללת יסוד. ירוחם הצמיחה בשנים האחרונות כוחות פנימיים וכוחות אשר הצטרפו אליה מבחוץ, ואשר סחפו את היישוב לדרכים חדשות. בני המקום ומצטרפים חדשים המשלבים ערכים ומעש, קבוצות אשר הציבו את ירוחם במרכז חייהן, והן מעורות – כל אחת בדרכה - בהווית המקום, ומסייעות לקידומו. הכח האנושי והאוירה הקהילתית הם המפתח להצלחת ישום התכנית.

יתרונותיו הסגוליים של היישוב יהיו על-פי תפישה זו בתחום התרבותי-חברתי; במערכת חינוך איכותית, בתרבות, יוצרת ומתחדשת המיתרגמת ומעורבת בחיים המודרניים, ובחברה מגוונת ובעלת אחריות וערבות הדדית.

אנו רואים את הקשר בין החברה והתרבות הצומחים בירוחם, ובין המקום, הסביבה, הנוף והדימוי המקומי, כחיוני ומהותי ביצירת המכלול. סגולותיו של המקום, העטוף במרחב מדברי, מרוחק מן ההוויה הסואנת של מרכז הארץ ואפילו של המרכז המטרופוליני בבאר- שבע, והתמזגותו הנכונה עם נופי המדבר, כל אלה מקנות לו ייחוד ואיכות.

תפקידה של תכנית הוא לכאורה הסדרה וייעוד שימושי קרקע במרחב. אנו מבקשים לא להסתפק בכך. התכנית על פי הצעתנו תטמיע את תמונת העתיד האמורה ותראה עצמה ככלי למימושה. התכנית תקצה שטחים מתאימים במקומות הראויים לתיפקודים הנדרשים להתפתחותה של ירוחם, ובהם מערכת חינוך, תרבות והשכלה, מגורים מרווחים בקנה מידה גדול, התחדשות של הרקמה הבנויה הקיימת, מערך דרכים ותשתיות, העונים אחר דרישותיו של יישוב מתחדש ומתפתח, דגש מיוחד ניתן לטיפוח הסביבתי, אשר יקנה לירוחם דימוי של נווה ירוק ופורח במדבר, ולחיזוק הקשר והפניית מבטיה של ירוחם לאוצרות הטבע - ממזרח – המכתש הגדול, וממערב – פארק ירוחם ושמורות הטבע, כמפתח לפיתוח תיירות מדברית ביישוב ובסביבתו.

תכנית לירוחם אשר לא תשים לנגד עיניה את מצבו המיוחד של המקום, רבגוניותה של אוכלוסייתו, התמורה החינוכית-חברתית העוברת על היישוב בשנים האחרונות, ואת ההזדמנות הגדולה הניצבת בפנינו לא תשיג את מטרתה, גם אם תהיה ערוכה וסדורה לכל פרטיה ודקדוקיה. התכנית שלפנינו אמורה לרתום את כליה להגשמת ההזדמנות, הפוטנציאל והתקווה הגדולים הטמונים בירוחם.

תכנית אב לישראל בשנות האלפיים

קביעת מסגרות תכליתה של העבודה שלפנינו – בחינת חלופת תכנון לשכונת רכס לבן, במערב ירושלים, על פי בקשת ראש העיר ירושלים ובהנחיית מהנדס העיר וצוותו. זאת במטרה לבחון את האפשרות לכינוס שכונת רכס לבן על פני שטח מצומצם, תוך הותרת שטחי טבע ומורשת פתוחים, שמורים ומטופחים במרחב הסובב, לרווחת תושבי העיר והבאים בשעריה. צוות התכנון בחן את האפשרויות ליצירת שכונה רוויה, בהיקף 6250 יחידות דיור על פני שטח של כ - 300 דונם.

 

עקרונות העל ביסוד העבודה היו – שמירה על מסורת הבינוי בירושלים – בנייה על פני במת ההר, והימנעות ככל האפשר מגלישה למסדרונות תלולים ועמקי נחלים. זאת לצד ציפוף איכותי, שמירת איכות חיים גבוהה, על פי הנחיותיה של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה (תיקון 4 לתמ"א 35). עקרונות אלה נתמכו במדיניות עירוב שימושים, ובשיבה אל מפלס הרחוב, יצירת שכונה רבת-פנים, מגוונת ועתירת שימושי קרקע, תוך הישענות על תחבורה ציבורית , עידוד הליכתיות, קהילתיות ואיכות חיים גבוהה.

 

מערך הדרכים בשכונה מתבסס על קווי הגובה ונמנע ככל האפשר מחציבה, מילוי ופילוס. רשת הרחובות נשענת על מתווה שתי וערב, ומאפשרת נגישות קלה ונוחה לכל חלקי השכונה. הנגישות מושגת בחלקה הגדול על ידי נתיבי הליכה ותנועת אופניים המקיפים את השכונה כולה. חיבור שתי השלוחות עליהן בנוייה השכונה נעשה על ידי גישור. עוצמת הבנייה ועירוב השימושים יהיו מדורגים; בנייה גבוהה ושורת מגדלים מעורבי -שימושים בתמהיל גבוה בחלק הצפוני הפונה לצומת אורה, תוואי הרכבת הקלה וההתמתנות הבינוי דרומה, בואכה שיפולי המדרונות לעמק לבן.

 

 

 

 

Paul Klee - דימויים של מגוון עירוני - ממחישים את חזון התכנית

 

מסקנות והמלצות

צוות התכנון מוצא את חלופת התכנון המוצעת כישימה. השכונה המוצעת מסוגלת לקלוט 6250 יחידות דיור, בצפיפות גבוהה (כ-38 יחידות דיור לדונם נטו שכונתי). צפיפות יתרה זו נדרשת לבחינה קפדנית. צוות התכנון בחן את פרוגרמת שטחי הציבור, השטחים הירוקים ומערך הדרכים, ומצא כי בתכנון מושכל, יינתנו מענה ושרות הולמים המבטיחים איכות חיים גבוהה להיקף האוכלוסייה הצפוי.

יתרונות החלופה המוצעת

צוות התכנון כלל שורת אנשי מקצוע בתחומים שונים, כל אחד בחן את החלופה המוצעת בתחום התמחותו: גיאוהידרולוגיה וגיאולוגיה: למתווה המוצע יתרונות על פני תכניות קודמות. על פיו יתכנס שטח הפיתוח רובו ככולו על פני תצורת "כפר שאול", הבנויה ברובה קירטון, סלע רך, אטום במידה רבה למים. בשטחים מדרום, הבנויים גיר קשה ודולומיט מתצורת "עמינדב", יצומצם הבינוי ככל האפשר, וימשיך להתקיים ללא הפרעה חידור למפלס מי תהום ועימו - הזנת המים לעין לבן.

אקולוגיה: לבינוי בחלופה המוצעת יתרון מובהק, בהיותו מצומצם בשטחו, מתפרש על פני כ- 300 דונם, ומפחית בכ-500 דונם את שטח הבינוי בהשוואה לתכניות קודמות. כך נותר שטח טבעי, רחב ידיים, בעל ערכיות גבוהה ביותר, הנושא יער וחורש טבעי, עשיר באתרי מורשת, טרסות, ומתקנים חקלאיים עתיקים. 9 השטח המיועד לבינוי על פי המתווה שלפנינו הוא צמוד דופן למושב אורה ולצומת אורה. יתר על כן, החלופה המוצעת בנויה בחלקה הגדול על פני שטח מופר; מחסנים, בתי מלאכה, מבני עסקים – חוות סוסים, משתלה, מרכול. ערכו של השטח המופר הינו נמוך מבחינה אקולוגית. צמצום הבינוי יאפשרו שימור המסדרון האקולוגי לאורך נחל רפאים, צמצום השפעות שוליים והותרת שטחים פתוחים רחבי ידיים סמוך לנחל רפאים. ארכיטקטורה ובינוי ערים: לחלופה שלפנינו יתרונות הנובעים מציפוף איכותי, המאפשר לתושבים ליהנות מחוויה אורבנית קהילתית שוקקת. התכנון מאפשר מגון רחב של מוסדות שונים שקיומם מותנה ב ספי-כניסה גבוהים, מוסדות ציבור, פנאי ותרבות, מסחר ותעסוקה. במרחקה הליכה. עירוב התעסוקה והמגורים, מונע את הצורך בנסיעות ארוכות ומעודד תנועה עירונית רכה, (מיקרוביליות), הליכה רגלית ורכיבת אופניים, ושפע מגעים ומפגשים חברתיים. רמת הציפוף הגבוהה, הרוויה עירונית והתכנסות, כאשר הם נעשים בתכנון נכון וזהיר, מעלות את איכות החיים המקומית. בדרך זו יתקיימו גם עקרונות התכנון הארצי - בדבר הצורך בציפוף והרווייה, למניעת התפשטות עירונית ללא צורך, ובעקבותיה לצמצום הפגיעה בשטחים פתוחים, בערכי טבע ונוף.

חזות ונוף: החלופה המוצעת מכונסת ברובה על פני אזור במתי, שיפועים בשיעור 3%-5% ,בסמיכות לצומת אורה, והיא משתפלת במתינות דרומה, 5%-10% .כך נמנעת בנייה במדרונות התלולים, וחתימתה הנופית של התכנית תהיה נמוכה יחסית. הבנייה בחלופה שלפנינו גבוהה, בעיקר באזור הסמוך לצומת אורה (חמישה מגדלים בני 24 קומות), אשר יראו ממרחק רב. עם זאת יש לקחת בחשבון כי מדיניות העירייה, כפי שאושרה בועדה המחוזית ירושלים, מעודדת בניה גבוהה על ציר הרכבת הקלה, ובעיקר בסמוך לתחנות הרכבת הקלה ובסמוך להן. צפויה על-כן בנייה לגובה על ציר הרצל–סולד, סמוך מאוד לשכונת רכס לבן. הבנייה ברכס לבן תהיה חלק אינטגרלי ממגמת הבינוי לאורך ציר זה. בכך ירוכך רישומה של הבנייה הגבוהה. הדמיות שנעשו מכמה אתרים בסביבה הקרובה, ממחישות כי הבנייה הגבוהה לא תחרוג מן הנוף האורבני העתידי במערב ירושלים.

דרכים ותנועה: החלופה המוצעת נשענת על רשת רחובות הבנויה שתי וערב. בכך היא מעודדת תחבורה ציבורית והליכתיות. היא בעלת חיבוריות גבוהה בין כל חלקיה ונמנעת משיפועים תלולים. השכונה החדשה נשענת במידה רבה על תחנת הרכבת הקלה בצומת אורה. כ%70 מתושבי השכונה, ומירב מוקדי המסחר והתעסוקה, יהיו ברדיוס של עד 300 מ' מן התחנה, ועל פני שטח מישורי – עד גלוני מתון. השלד התחבורתי בנוי רחובות מוטי תנועה רכה, ונמנע משימוש בכבישים רחבים. בתכנית החדשה לא תהיה כניסת רכבת קלה אל תוך השכונה. אין הצדקה כלכלית לתוואי רכבת קלה לשכונה בת 6250 יחידות דיור, ככל שהוא מסתיים בה ואינו ממשיך הלאה. על פי החלופה המוצעת תהיה שכונת רכס לבן קצה מערבי לעיר - שער מערב -דרום לירושלים. גן לאומי ויערות יעטפו את גבולותיה, ולא תתאפשר המשכיות בנייה מעבר להם.

 

סיכום

ראש העיר ירושלים התווה מדיניות פיתוח חדשה בהתייחס לכלל צרכי הפיתוח של העיר. עיקריה - שמירת ערכי הטבע, המורשת וההגנה על השטחים הפתוחים הסובבים. כל זאת לצד ובהשלמה עם הכורח למתן מענה ביד-רחבה לביקוש הגואה למגורים, לתעסוקה לרווחת תושבי העיר. ראש העיר הורה כי מדיניות זו תעמוד מעתה בחזית העשייה העירונית ותקבל ביטוי בתכניות המפורטות בכל הרמות ובכל חלקי העיר. תכנון שכונת רכס לבן נמצא על המדוכה זה כעשור. ראש העיר הנחה לבחון את התכנית הקיימת לאורה של המדיניות החדשה ולהביא בפניו מתווה תכנון העונה ומקיים אחר קווי מדיניות זו. מתווה התכנון המובא בפנינו הינו פרי בחינה זו. הוא התקבל במלואו על ידי כל חברי הצוות, כל אחד בתחומו, ובראייה מערכתית כוללת. המתווה הוצג ונדון לפרטיו בפני אגפי העיריה, מהנדס העיר ולאחר מכן בפני ראש העיר, זכה להערותיהם - הערות אשר שיפרו וטייבו את המתווה. בסופו של התהליך - ניתנה למתווה הסכמתם וברכתם.

DSC_0168.JPG