Hello

מסמך מדיניות

הירידה המתמשכת של מפלס ים המלח גוררת בעקבותיה שינוים פיסיים, המתרחשים לאורך החופים ומשפיעים על תנאי הקיום והפיתוח באזור. עוצמת השינויים והאיום הנגזר מהם, יצרו אי ודאות המגבילה את הפעילות השוטפת באזור ואת המשך תנופת הפיתוח. ירידת המפלס והשינויים הפיסיים יימשכו ויתכן אף שיגברו. המשך מהלך החיים ופיתוח האזור מחייבים התמודדות עם המציאות המתהווה, ומכאן הצורך בהיערכות מחודשת, התואמת את התנאים המשתנים והשלכותיהם.

מטרתו של מסמך מדיניות זה, ליצור מסד נתונים אמין ומקיף של מכלול התופעות והשינויים המרחשים בים המלח ובחופיו,לנתח את משמעותם ולהמליץ על מדיניות לעתיד האזור. במסגרת עבודה זו אותרו ומופו אזורים בהם צפויים כשלים קרקעיים ברמות היתכנות שונות, לצד אזורים נרחבים בהם התשתית יציבה ובטוחה, וניתן להפנות אליהס פיתוח ללא מגבלות.


תוצאות העבודה מצמצמות מאוד את תחומי האי ודאות, מאפשרות להמשיך את הפעילות השוטפת באזור ומהוות בסיס ליוזמות פיתוח באגן ים המלח. תכליתה של עבודה זו לאפשר שגשוג למפעל ההתיישבות לחופי
יס המלח ולהבטיח אפיקי פיתוח מיטביים ובני-קיימא באזור.

 

מסגרת העבודה

היוזמה להכנת מסמך זה נובעת מן השינויים המפליגים המתרחשים באגן ים המלח ומן הצורך לגבש מדיניות לאומית לגבי עתידו. ברקע הדברים עומדות לכאורה שתי גישות עקרוניות המחייבות נקיטת עמדה: הגישה הראשונה מאמצת את ההנחה כי התנאים שהביאו למצב הנוכחי באגן ים המלח אינם ניתנים לשינוי בטווח הנראה לעין, ולפיכך יש להתמודד באופן מיטבי עם המצב שנוצר. הגישה השנייה מכוונת, לעומת זאת, להתערבות יזומה ודחופה לשינוי המצב, אם בהחזרת מרבית זרימות הירדן לקדמותן ואם בהקמת "מובל-ימים". מסמך זה מטפל במהלכים הנגזרים רק מן הגישה הראשונה, המוגדרת "ברירת המחדל'.

ניתוח המידע שנלמד במסגרת עבודה זו, מעלה באופן חד משמעי כי בטווח הנראה לעין לא יהיה שיפור במאזן המים הגירעוני של ים המלח, וירידת המפלס תימשך בקצב של כמטר אחד בשנה ואולי אף יותר. ירידת מפלס בשיעור של 20-15 מטרים נוספים היא אפוא בחזקת צפי מינימאלי לכל התחלה של שינוי בתנאים, זאת אף אם יוחלט מייד על פעולות דרסטיות, כמו בניית מובל ימים ("מובל השלום") או החזרת מקורות המים הטבעיים לים  המלח. זאת מפאת הזמן הארוך הנדרש ללימוד ההשלכות הסביבתיות ולהשלמת נתונים, לתכנון ולאישור תכניות (במיוחד בפרוייקט מולטי לטראלי) לגיוס משאבים ולמימוש פעולות בהיקף הרחב המתחייב מן העניין.

 

חשוב לצייץ שגם לאחר יישוס תכנית לשינוי המצב, תהליך הרמת פני הים  ממפלס של לפחות 440-435 מטר מתחת לפני הים (לעומת 418- כיום) עד למפלס היעד יימשך שנים רבות. מרגע שיוחל בהזרמת מים נוספים לאגן. כל הבעיות המאפיינות את המצב כיום, ובעיקר התהליכים הגורמים לכשל הקרקעי בתחום שמתחת לקו הגובה 400 מטר, ידעכו בהדרגה רק כאשר יתקרב מפלס הים לרום זה. ראוי לציין כי שימור התעשייה הכימית בים המלח מחייב את קיומן של בריכות האידוי באגן הדרומי. לפיכך, מפלס יעד של כ-40 מטר מתחת לפני הים, הוא מפלס מרבי שיבטיח אי-הצפה חוזרת של האגן והרס הבריכות. זאת ועוד: גם אם יוחלט לקבע את מפלס ים המלח במפלסו הנוכתי (418 מטר), תארך החזרה למפלס יעד זה לא פחות מ-40-30 שנה מהיום.

 

לפיכך: "ברירת המחדל" והמציאות הנגזרת ממנת, תקפות ורלוונטיות לכל אופק תכנוני הנראה לעין (40-30 שנה ואף יותר). יחד עם זאת, יש כמובן למקד את בחינת המהלכים המכווני לשינוי המגמות, על מנת שניתן יהיה לגבש מדיניות לאומית כוללת ובת קיימא לאגן ים המלח.

הירידה המתמשכת במפלס הים והתגברות מפגעי התשתית לאורךהחופים, הביאו לאי ודאות באשר להמשכיותן של התופעות, מגמות-התפתחותן, הסיכונים המלווים אותן והנזקים הכלכליים הנלוים להן. מסמך זה מפזר חלק ניכר מאי ודאות זו ומציג תחזית מבוססת לעתיד הים וחופיו. תחזית זו מהווה בסיס להתוויות מדיניות להתנהלות ופיתוח, התואמות את התנאים המשתנים ומכוונות לאפשר המשך הפעילות ומיצוי הפוטנציאל הגלום באזור.

מסמך זה מציג ראייה רב-תחומית של אזור ים המלח ומתווה המלצות וקווי-מדיניות לעתיד האזור.

Screenshot 2022-05-21 154709.png

תכנית אב לישראל בשנות האלפיים

Dead Sea Scenery