Hello

תכנית אב לישראל בשנות האלפיים

הרקע לתכנית

תכנית אב ומתאר מחוזית - חלקית סובב בקעת הנדיב עוסקת בשטחים פתוחים, כתכלית וכערך בפני עצמם. זאת, ברוחה של תכנית האב לישראל בשנות האלפיים (ישראל 2020) המורה על תכנון ויייעוד קפדניים של שטחים פתוחים, בדומה להתייחסות הניתנת לשטח הבנוי. התכנית הנוכחית הינה ראשונה במסגרת תכניות למרקמים "מוטי שימור" על פי תמ"א 35 ,תכנית המתאר הארצית המשולבת. מרחב התכנון עשיר בערכי טבע, חקלאות, נוף ותרבות, המייצגים תקופות וסגנונות שונים. יופיו וסמיכותו למרכז הארץ גורמים לביקוש רב לפיתוח המרחב, ולפגיעה אפשרית בערכיו כשטח פתוח. איכותו הגבוהה של האזור, ורגישותו הגבוהה, העמידו מרחב זה כראשון במסגרת התכניות המרקמיות לשטחים פתוחים. בתכנית זו אמורים להיקבע דפוסי חשיבה ושפת תכנון, הממוקדים בשטחים הפתוחים. התכנית אמורה להציע דרכים אשר ישמשו לתכניות הבאות בעקבותיה, ולהעלות רעיונות ודרכים לארגון המרחב הפתוח, ושילובו בכל רקמת החיים.

מטרות התכנית

מטרת העל של התכנית, לקבוע שורת הנחיות ויייעודי קרקע לשטחים הפתוחים, בהתאם לאופיים, ערכיהם, והנאת האדם מהם. מטרות המשנה:

  • קיום השטחים החקלאיים והצעת מנגנונים תומכים לסיוע ולתמיכה בחקלאות, ללא הטלת מגבלות על סוג העיבוד החקלאי.

  • איתור משאבי מורשת, נוף טבעי וחקלאי, אשר יהוו פוטנציאל לפיתוח תיירותי וכלכלי לרווחת תושבי האזור, בהתחשב בכושר הנשיאה של השטח ובזיקה לערכיו.

  • הבטחת המשך קיומם ושימורם של משאבי הטבע והמערכות האקולוגיות המקומיות והארציות.

שיתוף הציבור

בקביעת משימותיה של התכנית שלפנינו, נקבע היסוד של חשיפת הליכי התכנון בפני הציבור, שיתופו ומעורבותו. תפקיד התכנית, בהיבט זה, הנו: 

  • יצירת גשר ושבירת המחיצות הקיימות בין מערכת התכנון ובין הציבור.

  • קידום מעורבותו ושיתופו של הציבור במהלכי התכנית, לנטילת אחריות על יצירת הסביבה בה הוא חי.

שיתוף הציבור אינו נתפס כאן ככלי ומכשיר בלבד לקידומה של התכנית, אלא כמטרה בפני עצמה, שהיא מעבר לתכנון והסדרה פורמליים של מערכת שימושי קרקע באזור נתון. הליכי התכנון כללו מפגשים וסדנאות עבודה עם ציבור מגוון מקרב תושבי האזור. דעותיהם והצעותיהם קיבלו ביטוי מלא במסגרת התכנית.

 

תפיסת התכנון

תכנון הנובע מן השטח התכנון צומח מתוך סגולות השטח, נתוניו ומשאביו, ואינו "כופה" את עצמו על השטח. גישה זו היא הבסיס ליצירת זהות מקומית ולהעמקת "רוח המקום". לשם כך נדרשת הבנה מעמיקה בתנאי השטח: התנאים הפיסיים, ההיסטוריוגיאוגרפיים והחברתיים, והתכנית עוסקת בכך בהרחבה.

 

המגוון הנופי והתרבותי

התכנית הנוכחית הינה ראשונה בסדרת תכניות, שתכליתן התמודדות עם המרחב הפתוח כנושא בפני עצמו. תפקיד מרכזי בהקשר זה הינו הדגשה והעצמה של סגולותיו של המרחב, תכונותיו הטבעיות, ומניעת טשטושן ואובדנן. בקעת הנדיב והסובב אותה, היא אספקלריה של ארץ ישראל בכללה מבחינת המגוון הנופי אשר בה, המרחב כולל יחידות נוף וסובב שונות - לעתים בצורה קיצונית זו מזו. באזור נפגשות שלש חטיבות נוף גדולות: מישור החוף, הרי הכרמל ורמות מנשה. ייחודו של האזור, יופיו וכוח משיכתו נובעים מתוך אותו גיוון ושונות בהם הוא מצטיין. לפיכך רואה התכנית לעצמה כמטרה להדגיש ולהעצים את תכונותיהן של כל יחידות הנוף. כך תיווצרנה "ארצות" שונות ומגוונות על פני כברת ארץ קטנה, ויורחב העושר הסביבתי והטבעי, ועמו כח המשיכה של האזור.

איכויות מרכזיות של האזור

תמונת העתיד מתבססת על שתי איכויות מרכזיות של האזור, משאבי הטבע וערכי המורשת. אזור התכנון נמצא במקום בעל רגישות וחשיבות רבה מבחינה אקולוגית. הביטוי המרכזי והמוחשי לכך הינו בזרימתו של נחל תנינים, הנושא עימו מים נקיים, לפחות בחלק ממהלכו – תופעה לא שכיחה במחוזותינו. מערכות המים המורכבות באזור, ריבוי הנחלים, המעיינות, מפגשן של חטיבות נוף שונות ומפגש אקוויפרים, חופי הים, יער וחורש טבעיים רחבי ידיים, כל אלה חברו לקיומה של מערכת אקולוגית מורכבת ועשירה, הכוללת על פני שטח מצומצם קרוב למחצית המינים המצויים בארץ. מרחב התכנון מאופיין בהתיישבות אנושית בת אלפי שנים, שהשאירה את חותמה בשטח, ובהם יישובים עתיקים, מפעלי מים ומערכות מים קדומות וחדשות. באזור עוברות מספר דרכים היסטוריות כגון "דרך הים" ודרכי היבשה ההיסטוריות הקשורות בדרכי הים, ובערי הנמל שהוקמו לחוף הים התיכון בתקופות קדומות.

 

תמונת העתיד

האתגר העומד בפני התכנית הוא לייחד ולהעמיק את סגולותיו ואיכויותיו של המרחב, להבדילו ולהבחינו מחבלי ארץ אחרים, ליצור זהות וגאוות מקום לתושביו, ולהעמיק את הקשר בין אדם למקומו. אתגר נוסף הינו בתחום הכלכלי, והכוונה בעיקר למערכת התיירות, אשר המושג "מקום" ואיכויותיו הינו ראשון במעלה עבורה. העמקת רוח המקום נכונה כאן לגבי האזור בכללו, ולכל אחת מיחידות הנוף שבו.

מסגרת כללית

האזור יתוכנן כמערכת של צירים מצטלבים, ובה ציר מרכזי בכיוון צפון - דרום, הוא ציר המושבות העובר מפרדס חנה דרך בנימינה אל זכרון יעקב, ולאורכו מרוכז מירב הפיתוח התיירותי הצופה אל בקעת הנדיב. שני צירים רוחביים בכיוון מזרח - מערב חוצים ציר זה, במקביל לאפיק נחל תנינים ובמקביל לאפיק נחל עדה. אלו הם צירים אקסטנסיביים, צירי טיול ורכיבה על אופניים, לאורכם מצויים אתרי עתיקות, מעיינות, סכרי מפעל נחלי מנשה ועוד. נקודת מפגש הצירים, מחצבת בנימינה, תהפוך להיות צומת עיקרית ועוגן הפיתוח המרכזי במרחב התכנון. כך נוצרת מערכת משולבת, הקושרת בין חלקי האזור כולו. מערכת זו מהווה בסיס לפיתוח תיירות כפרית ביישובי האזור, כאשר הנופים הטבעיים והשטחים החקלאיים מהווים רקע, ואף מוקד משיכה בפני עצמם, למגוון של פעילויות נופש ופנאי. בקעת הנדיב וסביבתה, הופכים להיות אתר מוגדר על פני מפת התיירות והנופש הארצית. מיקומו בין שני מטרופולינים גדולים ועל פני הדרכים הראשיות, מעניק לו חשיפה גבוהה. מנגד, הוא שומר על ערכיו הגבוהים ובינהם הנופים הרגועים והשלוים, ואתרי המורשת והתרבות. תכונות אלה מעניקות לו מקום משלו על פני מפת התיירות הארצית. התכנית תתייחס למערכת האקולוגית כנושא בפני עצמו, ותאתר מסדרונות ומעברים בעלי חשיבות למעבר מינים ושמירת דינמיקה של מערכות וקשרים. אתגר תכנוני נוסף בהקשר זה, הינו להרבות בזרימת מים טבעיים בכל אחד מקטעי הנחלים, אם על ידי הקצאות מים, או שינויים במיקום השאיבה והעברתה ככל הניתן למורד הנחלים. שינויים תפעוליים במפעל נחלי מנשה, שמשמעותם למשק המים זניחה, עשויים להיות בעלי משמעות מבחינת זרימת מים בנחלים, על השלכותיה האקולוגיות.

 

תפיסת השלם

העיסוק בפרטים, באזורים שונים ומגוונים, ובנושאים רבים, עשוי להסיח את הדעת מן השלם, מתפיסת האזור כמיכלול. מאמץ רב הושקע ביצירת שלמות תכנונית אחת, מתוך שפע הנתונים והנושאים, והימנעות מעיסוק בפרטי פרטים. תכנית האב שלפנינו מהווה כיום בסיס רעיוני לשלב הבא - הביטוי המתארי.

Screenshot 2022-05-21 131217.png

קביעת מסגרות תכליתה של העבודה שלפנינו – בחינת חלופת תכנון לשכונת רכס לבן, במערב ירושלים, על פי בקשת ראש העיר ירושלים ובהנחיית מהנדס העיר וצוותו. זאת במטרה לבחון את האפשרות לכינוס שכונת רכס לבן על פני שטח מצומצם, תוך הותרת שטחי טבע ומורשת פתוחים, שמורים ומטופחים במרחב הסובב, לרווחת תושבי העיר והבאים בשעריה. צוות התכנון בחן את האפשרויות ליצירת שכונה רוויה, בהיקף 6250 יחידות דיור על פני שטח של כ - 300 דונם.

 

עקרונות העל ביסוד העבודה היו – שמירה על מסורת הבינוי בירושלים – בנייה על פני במת ההר, והימנעות ככל האפשר מגלישה למסדרונות תלולים ועמקי נחלים. זאת לצד ציפוף איכותי, שמירת איכות חיים גבוהה, על פי הנחיותיה של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה (תיקון 4 לתמ"א 35). עקרונות אלה נתמכו במדיניות עירוב שימושים, ובשיבה אל מפלס הרחוב, יצירת שכונה רבת-פנים, מגוונת ועתירת שימושי קרקע, תוך הישענות על תחבורה ציבורית , עידוד הליכתיות, קהילתיות ואיכות חיים גבוהה.

 

מערך הדרכים בשכונה מתבסס על קווי הגובה ונמנע ככל האפשר מחציבה, מילוי ופילוס. רשת הרחובות נשענת על מתווה שתי וערב, ומאפשרת נגישות קלה ונוחה לכל חלקי השכונה. הנגישות מושגת בחלקה הגדול על ידי נתיבי הליכה ותנועת אופניים המקיפים את השכונה כולה. חיבור שתי השלוחות עליהן בנוייה השכונה נעשה על ידי גישור. עוצמת הבנייה ועירוב השימושים יהיו מדורגים; בנייה גבוהה ושורת מגדלים מעורבי -שימושים בתמהיל גבוה בחלק הצפוני הפונה לצומת אורה, תוואי הרכבת הקלה וההתמתנות הבינוי דרומה, בואכה שיפולי המדרונות לעמק לבן.

 

 

 

 

Paul Klee - דימויים של מגוון עירוני - ממחישים את חזון התכנית

 

מסקנות והמלצות

צוות התכנון מוצא את חלופת התכנון המוצעת כישימה. השכונה המוצעת מסוגלת לקלוט 6250 יחידות דיור, בצפיפות גבוהה (כ-38 יחידות דיור לדונם נטו שכונתי). צפיפות יתרה זו נדרשת לבחינה קפדנית. צוות התכנון בחן את פרוגרמת שטחי הציבור, השטחים הירוקים ומערך הדרכים, ומצא כי בתכנון מושכל, יינתנו מענה ושרות הולמים המבטיחים איכות חיים גבוהה להיקף האוכלוסייה הצפוי.

יתרונות החלופה המוצעת

צוות התכנון כלל שורת אנשי מקצוע בתחומים שונים, כל אחד בחן את החלופה המוצעת בתחום התמחותו: גיאוהידרולוגיה וגיאולוגיה: למתווה המוצע יתרונות על פני תכניות קודמות. על פיו יתכנס שטח הפיתוח רובו ככולו על פני תצורת "כפר שאול", הבנויה ברובה קירטון, סלע רך, אטום במידה רבה למים. בשטחים מדרום, הבנויים גיר קשה ודולומיט מתצורת "עמינדב", יצומצם הבינוי ככל האפשר, וימשיך להתקיים ללא הפרעה חידור למפלס מי תהום ועימו - הזנת המים לעין לבן.

אקולוגיה: לבינוי בחלופה המוצעת יתרון מובהק, בהיותו מצומצם בשטחו, מתפרש על פני כ- 300 דונם, ומפחית בכ-500 דונם את שטח הבינוי בהשוואה לתכניות קודמות. כך נותר שטח טבעי, רחב ידיים, בעל ערכיות גבוהה ביותר, הנושא יער וחורש טבעי, עשיר באתרי מורשת, טרסות, ומתקנים חקלאיים עתיקים. 9 השטח המיועד לבינוי על פי המתווה שלפנינו הוא צמוד דופן למושב אורה ולצומת אורה. יתר על כן, החלופה המוצעת בנויה בחלקה הגדול על פני שטח מופר; מחסנים, בתי מלאכה, מבני עסקים – חוות סוסים, משתלה, מרכול. ערכו של השטח המופר הינו נמוך מבחינה אקולוגית. צמצום הבינוי יאפשרו שימור המסדרון האקולוגי לאורך נחל רפאים, צמצום השפעות שוליים והותרת שטחים פתוחים רחבי ידיים סמוך לנחל רפאים. ארכיטקטורה ובינוי ערים: לחלופה שלפנינו יתרונות הנובעים מציפוף איכותי, המאפשר לתושבים ליהנות מחוויה אורבנית קהילתית שוקקת. התכנון מאפשר מגון רחב של מוסדות שונים שקיומם מותנה ב ספי-כניסה גבוהים, מוסדות ציבור, פנאי ותרבות, מסחר ותעסוקה. במרחקה הליכה. עירוב התעסוקה והמגורים, מונע את הצורך בנסיעות ארוכות ומעודד תנועה עירונית רכה, (מיקרוביליות), הליכה רגלית ורכיבת אופניים, ושפע מגעים ומפגשים חברתיים. רמת הציפוף הגבוהה, הרוויה עירונית והתכנסות, כאשר הם נעשים בתכנון נכון וזהיר, מעלות את איכות החיים המקומית. בדרך זו יתקיימו גם עקרונות התכנון הארצי - בדבר הצורך בציפוף והרווייה, למניעת התפשטות עירונית ללא צורך, ובעקבותיה לצמצום הפגיעה בשטחים פתוחים, בערכי טבע ונוף.

חזות ונוף: החלופה המוצעת מכונסת ברובה על פני אזור במתי, שיפועים בשיעור 3%-5% ,בסמיכות לצומת אורה, והיא משתפלת במתינות דרומה, 5%-10% .כך נמנעת בנייה במדרונות התלולים, וחתימתה הנופית של התכנית תהיה נמוכה יחסית. הבנייה בחלופה שלפנינו גבוהה, בעיקר באזור הסמוך לצומת אורה (חמישה מגדלים בני 24 קומות), אשר יראו ממרחק רב. עם זאת יש לקחת בחשבון כי מדיניות העירייה, כפי שאושרה בועדה המחוזית ירושלים, מעודדת בניה גבוהה על ציר הרכבת הקלה, ובעיקר בסמוך לתחנות הרכבת הקלה ובסמוך להן. צפויה על-כן בנייה לגובה על ציר הרצל–סולד, סמוך מאוד לשכונת רכס לבן. הבנייה ברכס לבן תהיה חלק אינטגרלי ממגמת הבינוי לאורך ציר זה. בכך ירוכך רישומה של הבנייה הגבוהה. הדמיות שנעשו מכמה אתרים בסביבה הקרובה, ממחישות כי הבנייה הגבוהה לא תחרוג מן הנוף האורבני העתידי במערב ירושלים.

דרכים ותנועה: החלופה המוצעת נשענת על רשת רחובות הבנויה שתי וערב. בכך היא מעודדת תחבורה ציבורית והליכתיות. היא בעלת חיבוריות גבוהה בין כל חלקיה ונמנעת משיפועים תלולים. השכונה החדשה נשענת במידה רבה על תחנת הרכבת הקלה בצומת אורה. כ%70 מתושבי השכונה, ומירב מוקדי המסחר והתעסוקה, יהיו ברדיוס של עד 300 מ' מן התחנה, ועל פני שטח מישורי – עד גלוני מתון. השלד התחבורתי בנוי רחובות מוטי תנועה רכה, ונמנע משימוש בכבישים רחבים. בתכנית החדשה לא תהיה כניסת רכבת קלה אל תוך השכונה. אין הצדקה כלכלית לתוואי רכבת קלה לשכונה בת 6250 יחידות דיור, ככל שהוא מסתיים בה ואינו ממשיך הלאה. על פי החלופה המוצעת תהיה שכונת רכס לבן קצה מערבי לעיר - שער מערב -דרום לירושלים. גן לאומי ויערות יעטפו את גבולותיה, ולא תתאפשר המשכיות בנייה מעבר להם.

 

סיכום

ראש העיר ירושלים התווה מדיניות פיתוח חדשה בהתייחס לכלל צרכי הפיתוח של העיר. עיקריה - שמירת ערכי הטבע, המורשת וההגנה על השטחים הפתוחים הסובבים. כל זאת לצד ובהשלמה עם הכורח למתן מענה ביד-רחבה לביקוש הגואה למגורים, לתעסוקה לרווחת תושבי העיר. ראש העיר הורה כי מדיניות זו תעמוד מעתה בחזית העשייה העירונית ותקבל ביטוי בתכניות המפורטות בכל הרמות ובכל חלקי העיר. תכנון שכונת רכס לבן נמצא על המדוכה זה כעשור. ראש העיר הנחה לבחון את התכנית הקיימת לאורה של המדיניות החדשה ולהביא בפניו מתווה תכנון העונה ומקיים אחר קווי מדיניות זו. מתווה התכנון המובא בפנינו הינו פרי בחינה זו. הוא התקבל במלואו על ידי כל חברי הצוות, כל אחד בתחומו, ובראייה מערכתית כוללת. המתווה הוצג ונדון לפרטיו בפני אגפי העיריה, מהנדס העיר ולאחר מכן בפני ראש העיר, זכה להערותיהם - הערות אשר שיפרו וטייבו את המתווה. בסופו של התהליך - ניתנה למתווה הסכמתם וברכתם.

Image by Dan Meyers