Hello

תכנית אב לישראל בשנות האלפיים

תמ"א 22 היתה ציון דרך במערכה על דמותה של הארץ ונופיה. באמצעות התכנית, שאישרה ממשלת ישראל בשנת 1995 ,הצליחה קרן קימת לישראל ליצור מסגרת סטטוטורית ל-62.1 מיליון דונמים של יער נטע אדם, חורשים טבעיים ושטחים פתוחים, שלא נמצאה להם הגנה במסגרת אחרת. גם אחרי אישור התכנית המשיכה קק"ל במאמץ התכנוני. הדרישה ההולכת וגוברת למרחב פתוח, החידושים בתחום הייעור וההתקדמות הטכנולוגית חייבו חשיבה יצירתית כדי להגיב ביעילות על התמורות המתחוללות בארץ ולהנחיל לחברה בישראל גישה סביבתית.

 

כל אלה באים לידי ביטוי בפרקים המתפרסמים במסמך המדיניות המעודכן. מאז אישורה של תמ"א 22 ביצעה קק"ל מהלכים משמעותיים לקידום מדיניותה, בשילוב מגוון רחב של דיסציפלינות ובשיתוף פעולה עם מוסדות מחקר אקדמיים. התכנון מדגיש מגמות חדשניות כגון ממשק יער בר-קיימא ויערות בתחום מסדרונות אקולוגיים. אחדים מהמונחים שנטבעו בעקבות התכנית, פארק מטרופוליני ויער קהילתי-חברתי, היו לנחלת הכלל, לשמחתנו, וגם מוסדות התכנון משתמשים בהם. התוצאות נראות בשטח: פארקים מטרופוליניים מוקמים בירושלים ובבאר שבע, ויערות קהילתיים צומחים במקומות רבים ברחבי הארץ ומשרתים את ריכוזי האוכלוסייה שבקרבתם.

אגף הייעור יצר עד כה, בעבודה שקדנית, כ-180 תכניות מתאר מפורטות ליער, כמתחייב בתמ"א 22 .תמ"א 22 הוטמעה בתכניות מתאר ארציות ומחוזיות, והיא משמשת כלי מרכזי בשמירה על היערות והשטחים הפתוחים בישראל. מסמך המדיניות המעודכן המלווה את תמ"א 22 אינו סוף פסוק. קרן קימת לישראל תמשיך לתכנן ולהתכונן, ליזום ולעשות, כדי לעמוד גם באתגרים שמציב לפניה העתיד. המסמך שלפנינו מציג מחדש את תכנית המתאר ליער ולייעור בהתבסס על מסמך המדיניות אשר ליווה את התכנית לעת אישורה. בעבודה הנוכחית נוספו פרקים הסוקרים בהרחבה את מקומה של התכנית ומעמדה בחיי התכנון והמעשה בארץ, ובעיקר את השפעתה על התכנון ברמה הארצית והמקומית.

 

תמ"א 22 הביאה לידי שינוי מהותי בתחום שימושי הקרקע במערך השטחים הפתוחים בישראל. התכנית יוצרת מערכת של הגנה יעילה על יערות, חורש טבעי ושטחים פתוחים בעלי איכות ופוטנציאל לייעור ולהתחדשות חורש; שטחים שלא זכו להגנה במסגרות אחרות ואשר היו עשויים להיכלל בתחום של פיתוח ובינוי. לתכנית זו תפקיד חשוב ביותר בהגנה על מרחבים פתוחים איכותיים, וכבר היום היא משמשת בסיס לתכנון אזורי וליצירת תכנים של נופש ותיירות ביערות ובחורש הטבעי. 

 

המסמך הנוכחי סוקר בהרחבה את תכניות המתאר המרכזיות אשר תוכננו ואושרו בתקופה שחלפה מאז אישורה של תמ"א 22 ואת מקומה של התכנית בקרב תכניות אלו. מן הדברים עולה כי התכנית הוטמעה, ככתבה וכלשונה, בכל מערכת התכניות, ובראשן תמ"א 35 - תכנית המתאר הארצית המשולבת, בשורת תכניות המתאר המחוזיות שקודמו ואושרו בחלקן בתקופה זו ובמאות רבות של תכניות מקומיות בכל רחבי הארץ. יתר על כן, התכניות האמורות, לא רק שלא גרעו ממתכונת השטחים בתמ"א 22 ,אלא שרבות מהן אף הוסיפו עליהם כהנה וכהנה, ובכך הרחיבו את תחומי היער והחורש המוגנים בארץ.

בשנים שחלפו מאז אישור תמ"א 22 העמיקה בתודעת התכנון בעולם ובישראל תפיסה של פיתוח בר–קיימא, וגישה זו נידונה והועמקה בקשר למערכת הייעור. אימוץ וטיפוח גישות של ייעור בר–קיימא מוגדרים "ניהול וניצול של יערות באופן ובשיעור המשמרים ומקיימים את המגוון הביולוגי, כושר הייצור, כושר ההתחדשות, החיוניות ופוטנציאל היערות למלא תפקידים אקולוגיים, כלכליים וחברתיים, מבלי לגרום נזק לאקוסיסטמות אחרות". חשיבותו של הנושא באה לידי ביטוי בעבודה שלפנינו, הסוקרת בהרחבה גישות של ייעור בר–קיימא בעולם וצורות אימוצן ויישומן בישראל.

מפת תמא 22.jpg

קביעת מסגרות תכליתה של העבודה שלפנינו – בחינת חלופת תכנון לשכונת רכס לבן, במערב ירושלים, על פי בקשת ראש העיר ירושלים ובהנחיית מהנדס העיר וצוותו. זאת במטרה לבחון את האפשרות לכינוס שכונת רכס לבן על פני שטח מצומצם, תוך הותרת שטחי טבע ומורשת פתוחים, שמורים ומטופחים במרחב הסובב, לרווחת תושבי העיר והבאים בשעריה. צוות התכנון בחן את האפשרויות ליצירת שכונה רוויה, בהיקף 6250 יחידות דיור על פני שטח של כ - 300 דונם.

 

עקרונות העל ביסוד העבודה היו – שמירה על מסורת הבינוי בירושלים – בנייה על פני במת ההר, והימנעות ככל האפשר מגלישה למסדרונות תלולים ועמקי נחלים. זאת לצד ציפוף איכותי, שמירת איכות חיים גבוהה, על פי הנחיותיה של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה (תיקון 4 לתמ"א 35). עקרונות אלה נתמכו במדיניות עירוב שימושים, ובשיבה אל מפלס הרחוב, יצירת שכונה רבת-פנים, מגוונת ועתירת שימושי קרקע, תוך הישענות על תחבורה ציבורית , עידוד הליכתיות, קהילתיות ואיכות חיים גבוהה.

 

מערך הדרכים בשכונה מתבסס על קווי הגובה ונמנע ככל האפשר מחציבה, מילוי ופילוס. רשת הרחובות נשענת על מתווה שתי וערב, ומאפשרת נגישות קלה ונוחה לכל חלקי השכונה. הנגישות מושגת בחלקה הגדול על ידי נתיבי הליכה ותנועת אופניים המקיפים את השכונה כולה. חיבור שתי השלוחות עליהן בנוייה השכונה נעשה על ידי גישור. עוצמת הבנייה ועירוב השימושים יהיו מדורגים; בנייה גבוהה ושורת מגדלים מעורבי -שימושים בתמהיל גבוה בחלק הצפוני הפונה לצומת אורה, תוואי הרכבת הקלה וההתמתנות הבינוי דרומה, בואכה שיפולי המדרונות לעמק לבן.

 

 

 

 

Paul Klee - דימויים של מגוון עירוני - ממחישים את חזון התכנית

 

מסקנות והמלצות

צוות התכנון מוצא את חלופת התכנון המוצעת כישימה. השכונה המוצעת מסוגלת לקלוט 6250 יחידות דיור, בצפיפות גבוהה (כ-38 יחידות דיור לדונם נטו שכונתי). צפיפות יתרה זו נדרשת לבחינה קפדנית. צוות התכנון בחן את פרוגרמת שטחי הציבור, השטחים הירוקים ומערך הדרכים, ומצא כי בתכנון מושכל, יינתנו מענה ושרות הולמים המבטיחים איכות חיים גבוהה להיקף האוכלוסייה הצפוי.

יתרונות החלופה המוצעת

צוות התכנון כלל שורת אנשי מקצוע בתחומים שונים, כל אחד בחן את החלופה המוצעת בתחום התמחותו: גיאוהידרולוגיה וגיאולוגיה: למתווה המוצע יתרונות על פני תכניות קודמות. על פיו יתכנס שטח הפיתוח רובו ככולו על פני תצורת "כפר שאול", הבנויה ברובה קירטון, סלע רך, אטום במידה רבה למים. בשטחים מדרום, הבנויים גיר קשה ודולומיט מתצורת "עמינדב", יצומצם הבינוי ככל האפשר, וימשיך להתקיים ללא הפרעה חידור למפלס מי תהום ועימו - הזנת המים לעין לבן.

אקולוגיה: לבינוי בחלופה המוצעת יתרון מובהק, בהיותו מצומצם בשטחו, מתפרש על פני כ- 300 דונם, ומפחית בכ-500 דונם את שטח הבינוי בהשוואה לתכניות קודמות. כך נותר שטח טבעי, רחב ידיים, בעל ערכיות גבוהה ביותר, הנושא יער וחורש טבעי, עשיר באתרי מורשת, טרסות, ומתקנים חקלאיים עתיקים. 9 השטח המיועד לבינוי על פי המתווה שלפנינו הוא צמוד דופן למושב אורה ולצומת אורה. יתר על כן, החלופה המוצעת בנויה בחלקה הגדול על פני שטח מופר; מחסנים, בתי מלאכה, מבני עסקים – חוות סוסים, משתלה, מרכול. ערכו של השטח המופר הינו נמוך מבחינה אקולוגית. צמצום הבינוי יאפשרו שימור המסדרון האקולוגי לאורך נחל רפאים, צמצום השפעות שוליים והותרת שטחים פתוחים רחבי ידיים סמוך לנחל רפאים. ארכיטקטורה ובינוי ערים: לחלופה שלפנינו יתרונות הנובעים מציפוף איכותי, המאפשר לתושבים ליהנות מחוויה אורבנית קהילתית שוקקת. התכנון מאפשר מגון רחב של מוסדות שונים שקיומם מותנה ב ספי-כניסה גבוהים, מוסדות ציבור, פנאי ותרבות, מסחר ותעסוקה. במרחקה הליכה. עירוב התעסוקה והמגורים, מונע את הצורך בנסיעות ארוכות ומעודד תנועה עירונית רכה, (מיקרוביליות), הליכה רגלית ורכיבת אופניים, ושפע מגעים ומפגשים חברתיים. רמת הציפוף הגבוהה, הרוויה עירונית והתכנסות, כאשר הם נעשים בתכנון נכון וזהיר, מעלות את איכות החיים המקומית. בדרך זו יתקיימו גם עקרונות התכנון הארצי - בדבר הצורך בציפוף והרווייה, למניעת התפשטות עירונית ללא צורך, ובעקבותיה לצמצום הפגיעה בשטחים פתוחים, בערכי טבע ונוף.

חזות ונוף: החלופה המוצעת מכונסת ברובה על פני אזור במתי, שיפועים בשיעור 3%-5% ,בסמיכות לצומת אורה, והיא משתפלת במתינות דרומה, 5%-10% .כך נמנעת בנייה במדרונות התלולים, וחתימתה הנופית של התכנית תהיה נמוכה יחסית. הבנייה בחלופה שלפנינו גבוהה, בעיקר באזור הסמוך לצומת אורה (חמישה מגדלים בני 24 קומות), אשר יראו ממרחק רב. עם זאת יש לקחת בחשבון כי מדיניות העירייה, כפי שאושרה בועדה המחוזית ירושלים, מעודדת בניה גבוהה על ציר הרכבת הקלה, ובעיקר בסמוך לתחנות הרכבת הקלה ובסמוך להן. צפויה על-כן בנייה לגובה על ציר הרצל–סולד, סמוך מאוד לשכונת רכס לבן. הבנייה ברכס לבן תהיה חלק אינטגרלי ממגמת הבינוי לאורך ציר זה. בכך ירוכך רישומה של הבנייה הגבוהה. הדמיות שנעשו מכמה אתרים בסביבה הקרובה, ממחישות כי הבנייה הגבוהה לא תחרוג מן הנוף האורבני העתידי במערב ירושלים.

דרכים ותנועה: החלופה המוצעת נשענת על רשת רחובות הבנויה שתי וערב. בכך היא מעודדת תחבורה ציבורית והליכתיות. היא בעלת חיבוריות גבוהה בין כל חלקיה ונמנעת משיפועים תלולים. השכונה החדשה נשענת במידה רבה על תחנת הרכבת הקלה בצומת אורה. כ%70 מתושבי השכונה, ומירב מוקדי המסחר והתעסוקה, יהיו ברדיוס של עד 300 מ' מן התחנה, ועל פני שטח מישורי – עד גלוני מתון. השלד התחבורתי בנוי רחובות מוטי תנועה רכה, ונמנע משימוש בכבישים רחבים. בתכנית החדשה לא תהיה כניסת רכבת קלה אל תוך השכונה. אין הצדקה כלכלית לתוואי רכבת קלה לשכונה בת 6250 יחידות דיור, ככל שהוא מסתיים בה ואינו ממשיך הלאה. על פי החלופה המוצעת תהיה שכונת רכס לבן קצה מערבי לעיר - שער מערב -דרום לירושלים. גן לאומי ויערות יעטפו את גבולותיה, ולא תתאפשר המשכיות בנייה מעבר להם.

 

סיכום

ראש העיר ירושלים התווה מדיניות פיתוח חדשה בהתייחס לכלל צרכי הפיתוח של העיר. עיקריה - שמירת ערכי הטבע, המורשת וההגנה על השטחים הפתוחים הסובבים. כל זאת לצד ובהשלמה עם הכורח למתן מענה ביד-רחבה לביקוש הגואה למגורים, לתעסוקה לרווחת תושבי העיר. ראש העיר הורה כי מדיניות זו תעמוד מעתה בחזית העשייה העירונית ותקבל ביטוי בתכניות המפורטות בכל הרמות ובכל חלקי העיר. תכנון שכונת רכס לבן נמצא על המדוכה זה כעשור. ראש העיר הנחה לבחון את התכנית הקיימת לאורה של המדיניות החדשה ולהביא בפניו מתווה תכנון העונה ומקיים אחר קווי מדיניות זו. מתווה התכנון המובא בפנינו הינו פרי בחינה זו. הוא התקבל במלואו על ידי כל חברי הצוות, כל אחד בתחומו, ובראייה מערכתית כוללת. המתווה הוצג ונדון לפרטיו בפני אגפי העיריה, מהנדס העיר ולאחר מכן בפני ראש העיר, זכה להערותיהם - הערות אשר שיפרו וטייבו את המתווה. בסופו של התהליך - ניתנה למתווה הסכמתם וברכתם.

תמ"א 22 היתה ציון דרך במערכה על דמותה של הארץ ונופיה. באמצעות התכנית, שאישרה ממשלת ישראל בשנת 1995 ,הצליחה קרן קימת לישראל ליצור מסגרת סטטוטורית ל-62.1 מיליון דונמים של יער נטע אדם, חורשים טבעיים ושטחים פתוחים, שלא נמצאה להם הגנה במסגרת אחרת. גם אחרי אישור התכנית המשיכה קק"ל במאמץ התכנוני. הדרישה ההולכת וגוברת למרחב פתוח, החידושים בתחום הייעור וההתקדמות הטכנולוגית חייבו חשיבה יצירתית כדי להגיב ביעילות על התמורות המתחוללות בארץ ולהנחיל לחברה בישראל גישה סביבתית.

 

כל אלה באים לידי ביטוי בפרקים המתפרסמים במסמך המדיניות המעודכן. מאז אישורה של תמ"א 22 ביצעה קק"ל מהלכים משמעותיים לקידום מדיניותה, בשילוב מגוון רחב של דיסציפלינות ובשיתוף פעולה עם מוסדות מחקר אקדמיים. התכנון מדגיש מגמות חדשניות כגון ממשק יער בר-קיימא ויערות בתחום מסדרונות אקולוגיים. אחדים מהמונחים שנטבעו בעקבות התכנית, פארק מטרופוליני ויער קהילתי-חברתי, היו לנחלת הכלל, לשמחתנו, וגם מוסדות התכנון משתמשים בהם. התוצאות נראות בשטח: פארקים מטרופוליניים מוקמים בירושלים ובבאר שבע, ויערות קהילתיים צומחים במקומות רבים ברחבי הארץ ומשרתים את ריכוזי האוכלוסייה שבקרבתם.

אגף הייעור יצר עד כה, בעבודה שקדנית, כ-180 תכניות מתאר מפורטות ליער, כמתחייב בתמ"א 22 .תמ"א 22 הוטמעה בתכניות מתאר ארציות ומחוזיות, והיא משמשת כלי מרכזי בשמירה על היערות והשטחים הפתוחים בישראל. מסמך המדיניות המעודכן המלווה את תמ"א 22 אינו סוף פסוק. קרן קימת לישראל תמשיך לתכנן ולהתכונן, ליזום ולעשות, כדי לעמוד גם באתגרים שמציב לפניה העתיד. המסמך שלפנינו מציג מחדש את תכנית המתאר ליער ולייעור בהתבסס על מסמך המדיניות אשר ליווה את התכנית לעת אישורה. בעבודה הנוכחית נוספו פרקים הסוקרים בהרחבה את מקומה של התכנית ומעמדה בחיי התכנון והמעשה בארץ, ובעיקר את השפעתה על התכנון ברמה הארצית והמקומית.

 

תמ"א 22 הביאה לידי שינוי מהותי בתחום שימושי הקרקע במערך השטחים הפתוחים בישראל. התכנית יוצרת מערכת של הגנה יעילה על יערות, חורש טבעי ושטחים פתוחים בעלי איכות ופוטנציאל לייעור ולהתחדשות חורש; שטחים שלא זכו להגנה במסגרות אחרות ואשר היו עשויים להיכלל בתחום של פיתוח ובינוי. לתכנית זו תפקיד חשוב ביותר בהגנה על מרחבים פתוחים איכותיים, וכבר היום היא משמשת בסיס לתכנון אזורי וליצירת תכנים של נופש ותיירות ביערות ובחורש הטבעי. 

 

המסמך הנוכחי סוקר בהרחבה את תכניות המתאר המרכזיות אשר תוכננו ואושרו בתקופה שחלפה מאז אישורה של תמ"א 22 ואת מקומה של התכנית בקרב תכניות אלו. מן הדברים עולה כי התכנית הוטמעה, ככתבה וכלשונה, בכל מערכת התכניות, ובראשן תמ"א 35 - תכנית המתאר הארצית המשולבת, בשורת תכניות המתאר המחוזיות שקודמו ואושרו בחלקן בתקופה זו ובמאות רבות של תכניות מקומיות בכל רחבי הארץ. יתר על כן, התכניות האמורות, לא רק שלא גרעו ממתכונת השטחים בתמ"א 22 ,אלא שרבות מהן אף הוסיפו עליהם כהנה וכהנה, ובכך הרחיבו את תחומי היער והחורש המוגנים בארץ.

בשנים שחלפו מאז אישור תמ"א 22 העמיקה בתודעת התכנון בעולם ובישראל תפיסה של פיתוח בר–קיימא, וגישה זו נידונה והועמקה בקשר למערכת הייעור. אימוץ וטיפוח גישות של ייעור בר–קיימא מוגדרים "ניהול וניצול של יערות באופן ובשיעור המשמרים ומקיימים את המגוון הביולוגי, כושר הייצור, כושר ההתחדשות, החיוניות ופוטנציאל היערות למלא תפקידים אקולוגיים, כלכליים וחברתיים, מבלי לגרום נזק לאקוסיסטמות אחרות". חשיבותו של הנושא באה לידי ביטוי בעבודה שלפנינו, הסוקרת בהרחבה גישות של ייעור בר–קיימא בעולם וצורות אימוצן ויישומן בישראל.

 

במסגרת התפיסה של ייעור בר–קיימא, מוצג בעבודה זו הרעיון של ייעור על פי "רוח המקום", ייעור המתאים לאיכויותיו וסגולותיו של כל אתר, משתלב בערכיו הטבעיים ומחזקם ותורם לייחודו של המקום ולזהותו. בעשור שחלף חלו שינויים מפליגים במדיניות הייעור של קרן קימת לישראל - קק"ל. בשנים אלו הושם דגש על פתיחת היערות לציבור הרחב ועל חיזוק הקשרים בין היער לקהילה המקומית. גישה זו הפכה את היער למקום של מפגש חברתי; טיולים, אירועים ומופעים מתקיימים דבר יום ביומו ביערות קק"ל, בהשתתפות המוני בני אדם. בכך תפסו היערות מקום מרכזי בתודעת הפנאי והנופש בחברה הישראלית. נושאים אלו זכו לביטוי של ממש בעבודה זו.

המסמך שלפנינו סוקר בהרחבה את הפעולות הנוגעות לתמ"א 22 באגף התכנון בקרן קימת לישראל, ובראשן המפעל הגדול של הכנת תכניות מקומיות לכל שטחי היער והחורש הכלולים בתמ"א 22 .כ–160 תכניות יצאו לפועל בתקופה זו, בהן שקודמו עד לשלבי האישור, ובהן שעדיין נידונות בוועדות התכנון. סיומו של מפעל זה יביא לידי הגדרה מדויקת של גבולות תמ"א 22 והרחבתם. אגף הייעור שוקד עתה על מהלכים לאימוץ שינויים אלה במערכת התכנון הארצית. פרק נוסף בוחן את מידת עמידותה של התכנית בלחצי הפיתוח, לחצים המתבטאים בכרסום שטחיה של תמ"א 22 .מנגנוני הגמישות של התכנית אכן מאפשרים הקלות וכן הפחתה בשטחי התכנית, במינונים קבועים ומדודים. אגף התכנון בקק"ל עורך מדי שנה מאזנים וחישובים הנוגעים למידת הפגיעה בשטחי תמ"א 22 , בהתאמה למנגנוני הגמישות. היקפי הגריעה מן התכנית בעשור שחלף מעת אישורה מוצגים בפירוט במסמך שלפנינו.

 

התוצאות מורות כי מידת הפגיעה מינימלית - 333,17 דונם, שהם 1.08% משטחי התכנית, ובכלל זה שטחים שהוסבו לשמורות טבע.  תוצאות אלו מלמדות על נוכחותה של התכנית בשדה התכנון והפיתוח בארץ, על חוזקה ויציבותה. התכנית אכן שומרת על השטחים שבתחומיה, והיא להם חומת מגן לנוכח מגמות של פיתוח ובינוי לא מבוקרים. תכנית המתאר הארצית ליער ולייעור תשמור על מקומה וחשיבותה גם בעתיד.

Image by Daniel Seßler