Hello

קביעת מסגרות תכליתה של העבודה שלפנינו – בחינת חלופת תכנון לשכונת רכס לבן, במערב ירושלים, על פי בקשת ראש העיר ירושלים ובהנחיית מהנדס העיר וצוותו. זאת במטרה לבחון את האפשרות לכינוס שכונת רכס לבן על פני שטח מצומצם, תוך הותרת שטחי טבע ומורשת פתוחים, שמורים ומטופחים במרחב הסובב, לרווחת תושבי העיר והבאים בשעריה. צוות התכנון בחן את האפשרויות ליצירת שכונה רוויה, בהיקף 6250 יחידות דיור על פני שטח של כ - 300 דונם.

 

עקרונות העל ביסוד העבודה היו – שמירה על מסורת הבינוי בירושלים – בנייה על פני במת ההר, והימנעות ככל האפשר מגלישה למסדרונות תלולים ועמקי נחלים. זאת לצד ציפוף איכותי, שמירת איכות חיים גבוהה, על פי הנחיותיה של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה (תיקון 4 לתמ"א 35). עקרונות אלה נתמכו במדיניות עירוב שימושים, ובשיבה אל מפלס הרחוב, יצירת שכונה רבת-פנים, מגוונת ועתירת שימושי קרקע, תוך הישענות על תחבורה ציבורית , עידוד הליכתיות, קהילתיות ואיכות חיים גבוהה.

 

מערך הדרכים בשכונה מתבסס על קווי הגובה ונמנע ככל האפשר מחציבה, מילוי ופילוס. רשת הרחובות נשענת על מתווה שתי וערב, ומאפשרת נגישות קלה ונוחה לכל חלקי השכונה. הנגישות מושגת בחלקה הגדול על ידי נתיבי הליכה ותנועת אופניים המקיפים את השכונה כולה. חיבור שתי השלוחות עליהן בנוייה השכונה נעשה על ידי גישור. עוצמת הבנייה ועירוב השימושים יהיו מדורגים; בנייה גבוהה ושורת מגדלים מעורבי -שימושים בתמהיל גבוה בחלק הצפוני הפונה לצומת אורה, תוואי הרכבת הקלה וההתמתנות הבינוי דרומה, בואכה שיפולי המדרונות לעמק לבן.

Screenshot 2022-06-26 172800_edited.jpg

מצבם של נחלי ישראל — במרחב הפתוח ובתחומי הערים — הידרדר במשך השנים. משאב טבע זה, שהוא מתצורות הנוף הייחודיות לארץ, הפך למטרד סביבתי — נתיב להזרמת שפכים ולהשלכת פסולת. המשרד להגנת הסביבה, הגופים הירוקים ורשויות השלטון התוו מדיניות של תכנון ושיקום לנחלים והפנו את תשומת לבם של מוסדות התכנון לסוגיה מהותית זו.

ואולם מוסדות התכנון, ובכללם המנהלה לשיקום נחלי ישראל, עוסקים, מטבע הדברים, בנחלים במרחב הפתוח; כאן טמון הפוטנציאל העיקרי לשיקום בתי גידול, נופי מים ומערכות אקולוגיות. יתר על כן, הנחל שבמרחב, בדרך כלל, נתון לעקה סביבתית פחותה מזו שנתון לה הנחל העירוני; הוא נקי ממנו, נעדר בינוי ואינו כרוך בבעיות סביבתיות ומנהליות האופייניות לנחל העירוני.

 

מאידך, נוצרים בו קונפליקטים לרוב עקב צורכי העיר והתשתיות הנדרשות לעומת שמירה על ערכיו. הנחל העירוני "נופל בין הכיסאות" ואינו זוכה ליחס הראוי מצד מוסדות התכנון ופרנסי העיר, מכיוון שהוא נמצא במקום עמום מבחינת תחומי ההתמחות והידע. מחד גיסא — הנחל הוא ישות טבעית, ולכן הוא מוקד להתייחסות מצד אנשי שמירת הטבע, האקולוגים ואנשי טיפוח הסביבה; מאידך גיסא — מדובר בתופעה עירונית שהיא בתחום אחריותם של אנשי התכנון העירוני. מכאן ומכאן נידון הנחל העירוני להתעלמות ולשכחה. אנשי הסביבה מתרחקים מהנחל העירוני ומייחדים את תשומת לבם לנחל שבמרחב הפתוח. המתכננים העירוניים אינם רואים בעצמם מומחים לשאלות אקולוגיות, ובכך הם פוטרים עצמם מן הסוגיות הכרוכות בנחל העובר בעיר. הנחל העירוני הוא הזדמנות ליצור פארק עירוני המחבר את הטבע לעיר ואת התושבים — למרחבים הפתוחים הסובבים את העיר.

 

מטרתה של עבודה זו — להאיר את הסוגיות המיוחדות לנחל העירוני ואת היתרונות הטמונים בו, ולהניחו על סדר יומם של גופי התכנון המרכזיים ומקבלי ההחלטות. המגמות שזוהו בעבודה זו מסמנות את הכיוונים הרצויים בתחום שיקום הנחלים, הן מבקשות להפוך את הנחל מנטל לנכס והן בבחינת צעד ראשון בדרך לעתיד טוב יותר לנחלים העירוניים בישראל. המסמך הנוכחי הוא עבודת המשך למסמך המדיניות "נחלי ישראל — מדיניות ועקרונות תכנון" (קפלן, 2004). עבודה זו מרחיבה ומפרטת את כל הקשור להיבטי התכנון בנושא הנחל העובר בעיר.

מאידך, נוצרים בו קונפליקטים לרוב עקב צורכי העיר והתשתיות הנדרשות לעומת שמירה על ערכיו. הנחל העירוני "נופל בין הכיסאות" ואינו זוכה ליחס הראוי מצד מוסדות התכנון ופרנסי העיר, מכיוון שהוא נמצא במקום עמום מבחינת תחומי ההתמחות והידע. מחד גיסא — הנחל הוא ישות טבעית, ולכן הוא מוקד להתייחסות מצד אנשי שמירת הטבע, האקולוגים ואנשי טיפוח הסביבה; מאידך גיסא — מדובר בתופעה עירונית שהיא בתחום אחריותם של אנשי התכנון העירוני. מכאן ומכאן נידון הנחל העירוני להתעלמות ולשכחה. אנשי הסביבה מתרחקים מהנחל העירוני ומייחדים את תשומת לבם לנחל שבמרחב הפתוח. המתכננים העירוניים אינם רואים בעצמם מומחים לשאלות אקולוגיות, ובכך הם פוטרים עצמם מן הסוגיות הכרוכות בנחל העובר בעיר. הנחל העירוני הוא הזדמנות ליצור פארק עירוני המחבר את הטבע לעיר ואת התושבים — למרחבים הפתוחים הסובבים את העיר.

 

מטרתה של עבודה זו — להאיר את הסוגיות המיוחדות לנחל העירוני ואת היתרונות הטמונים בו, ולהניחו על סדר יומם של גופי התכנון המרכזיים ומקבלי ההחלטות. המגמות שזוהו בעבודה זו מסמנות את הכיוונים הרצויים בתחום שיקום הנחלים, הן מבקשות להפוך את הנחל מנטל לנכס והן בבחינת צעד ראשון בדרך לעתיד טוב יותר לנחלים העירוניים בישראל. המסמך הנוכחי הוא עבודת המשך למסמך המדיניות "נחלי ישראל — מדיניות ועקרונות תכנון" (קפלן, 2004). עבודה זו מרחיבה ומפרטת את כל הקשור להיבטי התכנון בנושא הנחל העובר בעיר.

Image by Yinon Roichman